יש דברים שעושים רק פעם אחת בשנה
אנחנו, ובכן – מפונקים. אנחנו כל כך רגילים שרוב הפירות והירקות האורגניים נמצאים בחנות ובבית כל ימות השנה, שכאשר אנחנו מחפשים אותם והם לא שם, מעקמים את האף. מה, נגמר? מה, אין? התפיסה שישנה עונה לפירות וירקות קצת פסה מהעולם. זה אמנם נחמד שהכל זמין תמיד, אבל קצת הולך לאיבוד הקסם שבהמתנה לפרי בעונתו… אם הרימונים היו כאן כל השנה, מתי היינו שרים "עץ הרימון נתן ריחו מים המלח ליריחו"? אם הגויאבות היו כאן כל הזמן, היינו עדיין מחייכים כשהיינו מרגישים את הריח שלהן בכניסה לחנות (או מעקמים את האף, תלוי לאיזה מחנה אתם שייכים…).
אז יש ירקות אורגניים שהעונה שלהם ארוכה למדי, או שהם גדלים בחממות, ויש פירות אורגניים שהעונה שלהם מגיעה פעמיים בשנה (התותים, למשל), אבל יש גם כאלו שיש להם הצגת סולו רק פעם אחת, ובדרך כלל לא ארוכה. התקופה שלהם מיוחדת כל כך, שיש לקטיף שלהם שם משל עצמו. הוא לא סתם עוד "קטיף". הוא מסיק (לזיתים, כמובן), או בציר (לענבים, כמובן), או, וכאן אני מגיעה לנקודה שלשמה התכנסנו – הגדיד. לתמרים, כמובן. הגדיד הוא עכשיו, בערך מאמצע ספטמבר עד אוקטובר, וזה די הגיוני בשילוב עם סוכות – כי אם כבר מטפסים כדי להביא סכך לסוכה, אפשר גם להביא את התמרים ממרום הדקל.
אני מתרגשת בעונת הגדיד כאילו אני ממלאת טופס לוטו. קודם כל זה באמת מרגש, לכל פלאח ואיכר לטעום תוצרת טריה שכרגע ירדה מהעץ (או מהשיח, או הוצאה מתוך האדמה, נוגבה קצת על החולצה משאריות הרגבים וישר לקחו ממנה ביס) – איך יצא? לא רק ייננים חרדים לדעת איזה בציר קיבלו… שנית, עונת הגדיד היא זמן טוב לבדוק עד כמה האינטואיציה שלי עובדת טוב, כי צריך להזמין כמות שתספיק לכל השנה הבאה ושלאף אחד לא יחסר, וגם לא יישאר בסוף השנה. אז עכשיו הוא גם הזמן שבו אנחנו נפרדים ממה שנשאר מהגדיד הקודם (איך נכתב בתנ"ך? לא מחתנים את האחות הצעירה לפני הבכורה? אז על אותו משקל – לא מביאים את הגדיד הצעיר לפני שנגמר הקודם). לרגל החגיגה החלטנו על מבצע מטורף של 30% הנחה על 5 ק"ג ברהי!
מה אפשר להגיד על התמר האורגני? התמר נחשב לבן בית כאן בארץ. כזה שעוברים לידו ואפילו לא שמים לב שמדובר בעץ מאכל. כלומר, אם היה מדובר בעץ קוקוס, סביר להניח שהוא היה זוכה לגידור יפה והרבה תשומת לב. אבל תמרים? היו כאן מאז ומעולם, בפולקלור, בפסיפסים, כחלק מהמטבח המקומי (לדעת חלק מהחוקרים, ה"דבש" שנזכר בתנ"ך הוא בעצם הסילאן, "דבש" תמרים) – אז מה ההתרגשות? לדעתי, כדאי להתרגש (וגם לנשנש). התמר הוא ממתק מעולה – דל קלוריות (כן, כן), בריא לשיניים (הרבה יותר משאר שטויות מתוקות באותה מידה), מכיל המון רכיבים שהגוף אוהב, ויודע לגדול בשמחה באקלים המקומי הלא פשוט. האינדקס הגליקמי שלו – כלומר הקצב שבו הסוכרים שהוא מכיל נספגים בגוף, הוא נמוך, ולכן הוא לא "מקפיץ" את רמות הסוכר בדם, כלומר מתוק-מתוק אבל לא מגביר סיכון לסוכרת. הוא מכיל סיבים (תורם לתחושת שובע וגם מזרז תהליכים במערכת העיכול!), מלא בויטמין A, ויטמין B, זרחן, ברזל, אבץ, מגנזיום ואשלגן. איזה עוד ממתק אתם מכירים שמביא איתו שפע כזה של בריאות?! לנשנש ולא להתבייש…
שיהיה חג שמח ומתוק כברהי דבש!
לבריאות!
שלכם,
מגי וצוות הגינה
צפי לסלי הירקות האורגניים שלנו השבוע (טיוטה בלבד):
חסה
מלפפונים
עגבניות
פלפלים
סלק עם עלים
קולורבי
תפוחי אדמה
פטרוזיליה
דלורית
דלעת
בסלי הירקות האורגניים הגדולים, גם:
בצלים
בטטות
ומנגולד
בסלי הפירות האורגניים:
בננות
קרמבולות
ואגסים
בסלי הפירות האורגניים הגדולים, גם:
תפוחי גרני סמית בהסבה
תמר ברהי קרמל J
