מה פורח עכשיו?

מאי 4, 2019

השקדיה היא כמובן תמיד הראשונה – מבין העצים העגומים שעומדים להם מנומנמים בקור של החורף, ערומים מפירות ולפעמים גם מעלים, השקדיה היא הראשונה להצית אבוקה של צבע, של פרחים בוהקים על הרקע האפור מסביב.

היא נושאת הלפיד שמבטיח – עוד מעט אביב. לא הרבה אחריה מתחילים להתעורר חבריה למשפחת הורדיים – האפרסק, המשמש והדובדבן. כאילו הם מעירים אחד את השני ומעודדים לפרוח, סאקורה אחרי סאקורה של פריחות מתפרצות בוורוד ובלבן. זו של הדובדבן האורגני היא הקצרה מכולם, והדרמטית ביותר: כהרף עין העץ כולו מתכסה בפרחים, להבדיל מעצים אחרים שבהם התהליך הוא הרבה יותר הדרגתי…

הדובדבן פורח בעונת מעבר בחקלאות האורגנית. חלק מהירקות החורפיים מתחילים לפנות את הבמה: הכרוביים – הברוקולי, הכרוב, הכרובית. גם הירוקים האחרים יתחילו להרכין ראש בקרוב, יהיו פחות קראנצ'ים ופחות זקופים, אבל בינתיים הם עדיין יפים, טעימים ומלאי ויטמינים. הדובדבן אוהב קור – ולכן נראה אותו גדל מעט באיזור ההרים הירושלמיים, אבל בעיקר בצפון הארץ, בגולן ובגליל המערבי שם הוא יכול לקבל את מנות הקור הטובות שהוא צריך (אם לא יקבל אותן – לא יניב פרי). בארץ גדלים גם שני מיני בר – הדובדבן השרוע והדובדבן קטן הפרי.

היפנים, אגב, מקדישים תשומת לב רבה לעצי הדובדבן ולסאקורה, ולא מעט מהתרבות ומהאמנות שלהם מוקדשת לעץ ולפרי – אבל שיאני הגידול והיצוא שלו הם דווקא ארצות הברית טורקיה ואיראן. הדובדבן הוא עץ דו ביתי – כלומר על כל עץ יש פרחים ממין אחד בלבד, זכרי או נקבי, והעץ נזקק להפריה של עץ אחר ממין שונה (ובעזרת שירותי השידוך הנדיבים של הדבורים. עצי הדובדבן יהיו חלק מהיבולים שייעלמו ביום שבו תיכחדנה הדבורים).

גם הדובדבן המתוק (הגודגדן) וגם זה החמוץ עמוסים בויטמינים ובמינרלים שעושים טוב לגוף: ברזל, סידן, ויטמין B, ויטמין K, ויטמין A, בטא קרוטן, וכמובן, כמו שאפשר לנחש ממידת החמיצות שלו – כמות לא מבוטלת של ויטמין C. אחד החומרים הפחות נפוצים שקיימים בדובדבן הוא המלטונין – אותו חומר שעוזר לגוף לווסת מחזורי שינה, לישון טוב ולהימנע מג'ט לג. לכן, לסובלים מלילות ארוכים וערים מומלץ לשתות כוס מיץ דובדבנים (חמוצים!) לפני השינה. הצבע האדום (והמפתה) של דובדבן אורגני בשל רומז על תכולת הטאנינים שבו, פוליפנולים שמשותפים לו עם התה הירוק, בקליפת הענב האדום והרימון – חומר נוגד חימצון חזק ששומר על הגוף מפני ההשפעה הרעה של רדיקלים חופשיים.

היות והם גם טובים בסיוע לעיכול שומנים ופירוק יעיל שלהם, אכילה של דובדבנים מסייעת להוריד את רמות הכולסטרול ואת הסיכונים הנלווים אליה – מחלות לב וכלי דם. הטאנינים משפיעים גם על עיכוב התפתחות של תאים סרטניים – בבלוטת הערמונית וברקמת השד. לפי הרפואה הסינית, דובדבן משמש לחיזוק מערכת הראייה והחיסון.

אגדת עם מאוצר הפולקלור של יהודי ספרד מספרת, שבימים רחוקים בממלכה רחוקה היו אנשים שאהבו לאכול מאוד דובדבנים, והצטערו שהפרי זמין להם רק שבועות בודדים בשנה. רק הספיקו לקטוף וליהנות מהטעם המתוק-חמצמץ – וכבר נגמרה העונה (מזכיר קצת את ההיא שגרה בתוך אבטיח). החליטו בני העם להיוועץ בשליטם, הסולטן הכל יכול, שיש לו קשר ישיר ודיבור פתוח עם בורא עולם – שידרוש ממנו שיהיו דובדבנים זמינים כל השנה, ואם לא ייענה הסולטן לדרישותיהם, דמו בראשו.

"תראו", השיב להם הסולטן "הדובדבן הוא אכן פרי מושלם, וגם אני הייתי נהנה לאכול ממנו כל השנה. הבעיה היא בכך שגם הדובדבן וגם הרמאדן מגיעים מאותו המקור, ואם נרצה לאכול דובדבנים כל השנה, נצטרך להסכים גם שיהיה רמאדן כל השנה". יש שיאמרו שמוסר ההשכל של הסיפור הוא שדברים טובים באים בחבילות עם הדברים הפחות נעימים. אני חושבת שמוסר ההשכל העיקרי כאן הוא – כל עוד עונת הדובדבנים בשיאה, צריך ליהנות עד כמה שאפשר.