מצליבים אצבעות לגשם

למען האמת, לכל אורך שבוע שעבר הרושם היה שאין חורף בכלל.

עבר אוגוסט ועבר לו חג הסוכות, אחרוני העולים לרגל, גם אלו שהידרו מאוד ואכן הלכו ברגל (יש כאלו?) כבר הגיעו הביתה, הקישוטים הוסרו, הסוכות מאופסנות בבוידעם, האתרוגים כבר הפכו לריבה ולסגולה טובה, וגשם – אין. מדי פעם עוברים בשמיים כמה עננים בצבע אפור מבטיח, מאיטים מעלינו כאילו בוחנים את השטח ואם הגיעה כבר השעה – וממשיכים הלאה. קטנים מדי, אין להם חברותא לגשם. ואנחנו? מחכים. מכינים וממלאים את כל הסגולות שעולות לנו בראש: מכינים שיר פרידה מפירות הקיץ המתוקים, יוצרים אגודות קטנות של צמחי תבלין שעושים ריח של חליטת חורף, ומקדמים את החברים החדשים, הירקות שמגיעים אלינו מהערוגות בקול תרועה רמה, אולי גם זה יועיל.

אחת ממשפחות ירקות החורף הבולטות ביותר, כזו שעל הדלת שלה כתוב "כאן גרים בשמחה ובחסדי גשמי הברכה" היא משפחת המצליבים. למרות שנשמע כאילו הם מצליבים אצבעות (אנחנו מוכנים, אם זה יביא את הגשם לשדות), מקור השם הוא במילה הלטינית Cruciferae  – שבמקור היתה שמה של המשפחה הזו, ומשמעותה "צלב". שייכים אליה הכרוב, הכרובית, הברוקולי, הטאטסוי, החרדל והקולרבי, והמשותף לכולם באילן היוחסין הוא צורת הפרח, שעלי הכותרת שלו מסודרים ברביעיה, זוג מול זוג, בהצלבה. המשפחה הזו כל כך מוצלחת, שאוכלים את כל חלקיה – השורשים, הגבעול, העלים ואפילו את התפרחת. לכל אחד – חלק שהוא הכי טעים ומוצלח בו, ולחלקם מספר חלקים טעימים ובריאים.

המצליבים אוהבים את החורף, שמאפשר להם לגדול בנחת ולנשום לרווחה את האוויר הקריר וספוג הלחות, בזמן שהם אוגרים להם פחמימות טעימות בתוך השורשים. אם מזג האוויר הופך לנדנדת טמפרטורות משתנה – המצליבים יגיבו ביצירת שורשים בעלי טעם חזק ובועט. אם מזג האוויר הופך קיצי מדי, חם ויבש  – המצליבים יתמרמרו, תרתי משמע; ואילו מזג אוויר חורפי אמיתי יתקבל בתשואות רבות, בשורשים מעובים ומרוצים ובתפרחות גאות וגדולות.

 

כיאה למשפחה חורפית, כל נציגי המצליבים ראויים לכבישה – אבל חלקם טעימים יותר מאחרים כשהם מגיעים בתוך צנצנת עם מלח. הכרוב לסוגיו, הוא כמובן כבוש אירופאי קלאסי: עם גזר או סולו לבדו בצנצנת, דחוס יפה יפה, מהודק לתוך צנצנות זכוכית או אפילו בתוך חביות עץ, הוא סמל לאירופה החורפית שבה מי שלא טרח בערב שבת, לא יהיו לו ירקות זמינים בחורף (כי שם החורף הוא קשוח ורציני. צריך לנסות לדמיין מה המשמעות של "שלג מכסה את כל האדמה, אין ירקות בכלל, אבל כלום). בעידן הגלובליזציה זה כמובן פחות נכון, היות ועל מדפי הסופרמרקט יש מבחר טעים מארצות רחוקות, אבל האירופאים כבר רגילים למסורת הזו.

גם הדייקון, הצנונית, הצנון והלפת נכבשים יפה. הגרסה המזרחית (יפנית-קוריאנית) של החמוצים היא חריפה יותר מזו האירופאית. בגרסה הישראלית שלה היא מורכבת מכרוב, גזר, גמבה ומלפפון, עם קצת סוכר חומץ ומלח. בקוריאה משתמשים בהרבה פלפל חריף, שום, בצל וגם רוטב דגים – לא בטוח שהמתכון הזה יתאים לחך הישראלי. היתרון בקימצ'י הוא מהירות ההכנה שלו – לעומת הכרוב הכבוש, שמצריך סבלנות של מספר ימים לפחות, הקימצ'י בגרסתו המקומית עשוי להיות מוכן הרבה יותר מהר. שתי האפשרויות טובות בתור ירקות אורגניים מותססים שכוללים גם ירקות טובים לבטן וגם חיידקים ידידותיים בשעת תחולאי החורף, שידלגו מעלינו אמן כן יהי רצון (אבל למקרה שלא – כדאי שתהיה איזו צנצנת עם ירקות פרוביוטיים בבית)

שלכם,

צוות הגינה של מגי

 

צפי לסלים השבוע:

צפוי לנו בסלי הירקות האורגניים (טיוטה בלבד):

מלפפונים

עגבניות

חסה

תפוחי אדמה

בטטה

פלפל

פטרוזיליה

דלעת

מנגולד

 

בסלי הירקות האורגניים הגדולים גם:

סלק

כוסברה

חציל

 

בסלי הפירות האורגניים:

קלמנטינה

בננה

תפוז

 

בסלי הפירות האורגניים הגדולים גם:

תמר ברהי

פומלית

 

חדש! חדש! ארגז ירוקים אורגניים:

בצל ירוק

 סלרי

תרד

שמיר

קייל

סוג של חסה

נענע

נבטים