תירס ומילים נרדפות

יוני 20, 2020

כשמשהו נמצא בסביבה מספיק זמן, מתחילות להירקם סביבו אגדות אורבניות.

ככה זה. אנחנו בני האדם זקוקים ליכולת להרגיש שהעולם סביבנו כפוף לחוקים רציונאליים, שזה לא כאוס מוחלט שמקיף אותנו. אנחנו זקוקים לתחושה שאנחנו יכולים לשלוט על סביבתנו ולהשפיע על חיינו – מחקרים רבים מצביעים על כך שזה צורך שהופך אותנו לבטוחים ומאושרים יותר, גם אם בפועל הדבר לא לחלוטין נכון. אנחנו זקוקים לאמונות טפלות, אגדות אורבניות, סימנים מוקדמים ושאר אמצעים קטנים, ואנחנו זקוקים לאלמנטים מהסביבה הקרובה בשביל להמחיש אותם.

כמה שיותר זמין, יותר טוב. עננים, למשל, הם כלי נפוץ ליצירת תחזיות (אני לא מדברת על ענני גשם כבדים ואפורים שמנבאים מעל לצל של ספק סביר שעומד לרדת גשם, או ענני סערה על פסגת הר שמנבאים כנראה בעיה למי שנמצא באותו רגע על הפסגה): "זנבות" אדומים או וורודים – מחר יהיה חם. או שישתנה מזג האוויר. או שיהיה סוער – כבר שמעתי את שלושת הגרסאות.

הרבה מהאמונות הללו סובבות סביב אוכל, רכיב אנושי בסיסי: אפשר להשתמש בקפה שחור, גרעיני חומוס, שאריות בצק (האגדה אומרת שבדיוק ככה נוצרו עוגיות – מהחשש שזריקת הבצק שנותר בקערה יביא למזל רע), סוכר (שאם מוסיפים אותו אחרי מזיגת החלב לתה שלכם, במקרה ואתם מאנגליה – הלכו תכניות החתונה לאותה שנה), ועוד דוגמאות שונות ומשונות. חלקן הגדול קשורות לחששות אנושיים ברורים – אובדן היבול, המזל, או החיים.

בדיוק מהסיבות האלו אנשים חששו להשאיר כיכר לחם הפוכה (כך השאירו אותה במאפיה בשביל התליינים, כדי שלקוחות אחרים לא יקחו בטעות את הלחם שלהם בזמן שהללו עסוקים בהפעלת הגיליוטינה), וכך גם עם מלח, אורז, ואפילו פטרוזיליה (שמסתבר שבימי הביניים אנשים חששו שזריעה שלו באדמה עשויה לקצר את פתיל חייו של אדם. ממש כך).

גם על בתירס לא פסח עניין האמונות והקמעות: פספוס בזריעת שורה של תירס מסמלת נבואה קשה עבור אחד מבני משפחתו של האיכר, אבל אם יימצא גרעיני תירס על השביל או הדרך – אורח יגיע. אם בקלח התירס הצהוב של הבחורה ימצא ולו גרעין אחד אדום – גורלה להתחתן עד סוף אותה שנה. קל להבין למה דווקא התירס קיבל כל כך הרבה תשומת לב, שהרי מדובר בגידול החקלאי הנפוץ ביותר בעולם (אפילו יותר מהחיטה והאורז!).

הוא אמנם זקוק להרבה מים ואוהב אקלים חם, אבל אם מטפחים אותו יפה מקבלים קלח עסיסי שטוב לבישול, צליה או אכילה נא, כפי שהוא. התירס מהווה גם רכיב עיקרי במוצרי מזון נוספים שנקראים בשם אחר – כמו הפופקורן, הקורנפלקס, שמן תירס, עמילן תירס, קמח תירס, וגם מוצרים שאינם מזון – אציטון ואלכוהול.

הרשימה הארוכה באמת של מוצרים שמכילים תירס, נמצאת על מדפי המזון המעובד, המהיר, הצבעוני והמלאכותי. אלו שכוללים אותו בתפריט, אוכלים בעיקר תירס בתוספת תירס: תחליפי סוכר וצורות מרוכזות של סוכר, חומרים משמרים ואחרים, כולם מבוססים על תירס: סירופ גלוקוז, מלטודקסטרין, מונוסודיום גלוטמט, דקסטרוז, מלטוז, לציטין, סורביטול… כל אלו הם בעצם שמות נרדפים ל"מולקולות שבמקור היו תירס".

ועל זה נאמר – אם התווית של האוכל שלכם כוללת חומרים רבים מדי, ובמיוחד כאלו שאתם לא מכירים, אולי זה לא האוכל שאתם מחפשים.

ועוד שביב של מידע מעניין: על שם מה נקרא המאכל בעברית "תירס"? על שם בנו של יפת מהמקרא (כלומר הנכד של נוח שבנה את התיבה אליה נכנסו בעלי החיים זוגות-זוגות), אשר צאצאיו התיישבו בטורקיה. היות וטורקיה היתה תחנת מעבר עבור התירס במסעו לאירופה, הוא נקרא "חיטי תירס", או בקיצור – תירס. והנה פטנט נחמד לקילוף שלו.

שלכם,

צוות הגינה של מגי

צפי לסלים השבוע: