תכניסו את זה טוב טוב לראש (ולגוף 🙂 ) קייל!
קייל רוסי אדום אורגני
סופ"ש סוער עבר על הגינה!
עוד לא לגמרי התאוששנו מהסערה הקודמת והשלג, הברד וכמויות המים שהתחילו לרדת עלינו בחמישי, מנעו מאתנו את החריש שהיה מתוכנן לשישי. שתילי החסות, פטרוזיליה, כרוביים, כרובית… שמתוכננים להגיע בשלישי יצטרכו לקבל יחס רגיש עד שהערוגות יהיו מוכנות עבורם.
שמו הלועזי של הקייל הינו Brassica oleracea, שבתרגום חופשי משמעו משהו כמו "כרוב חסר ראש". אפשר למלא כמויות אדירות של דפים בכתיבה על הקייל, שנחשב בעיני חוקרים/ תזונאיים/ רופאים העלה הירוק הבריא ביותר שיש!.
אתם יודעים שאיני נוהגת להפלות בין הגידולים שלי, לכולם תכונות מעולות, אבל הקייל באמת מזון על שנמצא עכשיו ממש בשפע.
קבלו אותו: קייל אורגני, מזןן על!
קייל ירוק אורגני
קייל דינוזאור אורגני
הקייל הינו כרוב פרימיטיבי שלאורך השנים נשמרו הזרעים מין הצמחים בעלי העלים הגדולים ביותר שדווקא לא פיתחו ראש כדורי סגור, כמו שאנו רגילים ומצפים מכרוב.
כל משפחת הכרוביים ידועה בעושרה התזונתי הרב ועדיין הקייל נחשב מזון על ביניהם בגלל עושרו בברזל, ויטמין A,C, B6, סידן אשלגן וסיבים תזונתיים. הוא גם עשיר בפיטוכימיקלים נוגדי סרטן.
מכירים את הכרוב נוי?
זה בעצם קייל! (לא כדאי לקטוף מגינות ציבוריות כי שם הוא לוודאי מרוסס ומכוסה בפיח).
מקור הקייל באזור הים התיכון ואסיה הקטנה, תורבת כבר לפני למעלה מ2500 שנה ע"י היוונים. אחריהם כמובן הרומאים גידלוהו וכנראה לקחו אותו איתם לכל מקום כמעט. כיום מגדלים אותו ממש בכל העולם והוא תפס מקום בריא 🙂 במאכלים עדתיים מסורתיים רבים. מתכונים בסוף!
הקייל הגיע לארה"ב עם תומאס ג'פרסון, שהיה גנן חובב וזכה ממנו לפרסום בגלל עמידותו בגידול. מכיוון שקוטפים ממנו עלים ולא קוצרים את כולו (כמו כרוב ראש), הוא נשאר בגינה לאורך זמן ובאמת יש לו יכולת לתת עוד ועוד עלים. הוא גם נוח לגידול בתנאים מזג אויר שונים ובאדמות מסוגים שונים. הוא יחסית עמיד לחורפים קשים ואפילו לקיץ שלנו.
שילוב הערך התזונתי הגבוה מאוד עם קלות הגידול שלו, הפכו את הקייל למרכיב חשוב ב "אוכל הנשמה", ה Soul Food, שמקורו במטבח העבדים האפריקאים בארה"ב. בדומה לתכונות "עשבים" אכילים שגדלים בארץ, כמו סילקא וחובזה, שבזמן ירושלים הנצורה הפכו יחדיו למזון מציל נשמות.
כיום מסעדות רבות שמות דגש על בריאות או חזרה לשורשים (במקרה זה לעלים) ומגישים עשבי בר שלוקטו בטבע, על ידי שף צעיר שבטח למד בצרפת והתמחה בקליפורניה, אך משתדל לזכור גם את מה שאמא שלו לימדה אותו.
גם בתקופת מלחמת העולם השניה באנגליה עודדו את גידולה הקל בכדי להתמודד עם התזונה הלקויה שנגרמה עקב מדיניות ההקצבה.
קייל בספרות:
The Kailyard School – "בית הספר של ערוגת הקייל" הינו שמו של מוסד ספרות סקוטי שהוקם לעידוד כתיבה רגשית ונקיה מכאבים ובעיות על חיי הכפר בסוף המאה ה-19. בסקוטלנד קדרת קייל היא מאכל מסורתי עתיק. בית ספר זה הוקם כתגובה למה שנתפש ככתיבה גסה על החיים הסקוטיים בזמנו. אחד מהכותבים בבית הספר היה ג'יימס ברי, הוגה פיטר פן.
הקייל הינו ממשפחת המצליבים וכמו שאר אחיו הוא ניתן לאכילה טרי . לבשלנים שביננו הוא מעולה בהקפצה או אידוי וניתן להתייחס אליו בבישול כמו מנגולד או תרד (למרות שאינו מאותה משפחה) או כרוב. אפשר לאכול חי, חתוך קטן בסלטים, או להשתמש בו למילוי. אפשר לאדות או להקפיץ. אפשר להוסיף למרק, או כתוספת לאורז, פסטה וכו'.
באסיה נוהגים להקפיץ את הקייל עם בשר.
בהולנד הקייל היא מרכיב חשוב במאכל מסורתי שנקרא בורינקול Boerenkool.
באירלנד היא מהווה חצי מהמרכיבים של תבשיל שנקרא קל-קנון Colcannon, שהוא מאכל מסורתי של פירה תפוחי אדמה וקייל.
באפריקה מרתיחים את הקייל בחלב קוקוס ליצור מאין מרק בו טובלים את האוגלי – מחית שכזו.
בברזיל ופורטגל ישנו מאכל מסורתי בשם קלדו ורדה – Caldo Verde מרק ירוק המחייב קייל.
אני מאחלת לכם שבוע טוב, מלא נשמה, משמעות ושמחה.
שלכם,
מגי
וצפוי לנו בארגזים (טיוטה בלבד) ביחד עם הקייל המבריא:
חסה
בטטות
מלפפונים
עגבניות
ברוקולי
נתח דלעת
קייל
שמיר
תפוחי אדמה
וכרוב
בגדולים גם:
פטרוזיליה
מנגולד
כוסברה
וכרובית
בסלי פירות:
פומלית
קלמנטינות טמפל וגם אורה
תפוזים
בגדולים גם:
אשכוליות אדומות
תפוחי עץ
ולימונים
