בדומה לאגס שביקר במדור (ובארגז) בשבוע שעבר, גם השזיף הוא עץ נשיר ממשפחת הוורדיים שמגיע לפרקו בקיץ ונותן פירות מעולים ממש הימים אלו.
אני מוצאת דמיון נוסף בין הפירות האלה, בשני המקרים מדובר בפירות שהם חלק מהנוף המקומי מקדמת דנא ושניהם סומנו כאנדרדוגים, האגס כמעט תמיד עומד בצילו של התפוח ואילו השזיף נחשב בעיני רבים לגרסה נחותה של אפרסק או נקטרינה.
לפחות במקרה של השזיף אני חושבת שההנחה הזו מוטעית ולא הוגנת, למעשה אני חושבת שהדימוי הנוכחי של השזיף ביחס לבני הדודים המיוחסים (אפרסק, נקטרינה ומשמש) נובע דווקא מההצלחה ההיסטרית שלו.
כשמסתכלים על התפוצה, ההיסטוריה והשימושים של השזיף ביחס לפירות שהזכרנו, זה באמת לא כוחות.
כבר באלף הראשון לפני הספירה זני השזיף היו גידולים מתורבתים בכל רחבי העולם הישן מיפן וסין ומהמזרח התיכון ועד אזורי צפון אירופה – בכל המקומות האלה השזיף התאקלם כגידול קל ונח.
השזיף היה לא רק פרי אהוב, אלא גם צמח שיוחסו לו סגולות מרפא.
נהגו (ונוהגים) לייבש אותו וצרוך אותו במצב מיובש, לאכול אותו טרי ולשלב אותו במאכלי קדירה, והוא שימש (ומשמש) כחומר גלם לשלל משקאות אלכוהולים כמו מיני סיידר ותזקיקי אלכוהול דוגמת סליבוביץ'.
הבעיה הנוכחית עם הדימוי של השזיף כפרי 'פשוט', היא תגובת נגד להצלחה המסחררת שלו שגם הפכה אותו נגיש וזול ואנחנו יצורים סנוביים שבאופן מסורתי נמשכים לנדיר וליקר רק בגלל שהוא נדיר ויקר.
בסוף הכול תלוי נסיבות.
יש לי דוגמה קצת קיצונית אבל נהדרת להמחיש את העניין הזה.
בתחילת המאה העשרים פרצו מהומות באחד מבתי הכלא הכי קשים במדינת לואיזיאנה בדרום ארצות הברית.
מסתבר שהאסירים התמרדו בגלל שלא יכלו יותר לסבול את האוכל שסופק להם.
מה היה כל כך בלתי נסבל בתפריט היומי?
ובכן, מסתבר שהמרכיב העיקרי בארוחה היה לובסטר.
כן, אותו מאכל שהיום נחשב למעדן אנין ויקר, היה באותם ימים משהו שלא נחשב כראוי למאכל אדם ובגלל השפע באזור לואיזיאנה הפתרון הזול והנח היה למכור אותו לשירות בתי הסוהר של המדינה.
כן, אני יודעת שגלשתי, אבל הבנתם את הרעיון, הכול תלוי קונטקסט והמשפט הזה נכון ללובסטרים (ד"ש לג'ורדן פיטרסון) ולשזיפים כאחד.
מאחר שבשונה מהלובסטר את השזיף ניתן ואפילו מומלץ לאכול עם הקליפה, בואו נתמקד בו.
אם כבר הזכרנו את הקליפה של השזיף, הפיגמנט שמעניק לקליפה את הצבע הסגול (כן, אני יודעת שיש גם שזיפים אדומים, ירוקים וצהובים) הוא נוגד חמצון עוצמתי – אז אל תוותרו על הקליפה!
השזיף הוא פרי שמסייע להתמודד עם בעיות במערכת העיכול, יש בו סיבים תזונתיים ויטמינים ומינרליים ובגלל שיש לו ערך גליקמי נמוך הוא פרי שגם מי שסובל מסכרת יכול ליהנות ממנו בבטחה.
אני מאוד אוהבת שזיפים, בעיקר את הזנים הסגולים והמאורכים כמו זן השגיב שמבקר בארגז שלנו השבוע.
שזיף שגיב הוא פיתוח מקומי ובעיני הוא ליגה בפני עצמה, יש לו טעם עמוק ובשרני ומתיקות נוכחת יותר.
מה אפשר לעשות איתו?
מה שרוצים…
