המדור הזה אוהב להציג זנים שהם פרי פיתוח ישראלי, אנחנו באמת טובים בזה ובעזרת תשתית אקדמית וגופים כמו מכון וולקני, הצלחנו לאקלם צמחים טרופיים שמעולם לא גדלו כאן ולפתח זנים מקומיים שצברה מוניטין בכל העולם.
האבוקדו הוא דוגמה מעולה לכך, וזנים כמו האטינגר שפותחו פה הפכו לשם דבר. מה שמוביל אותי לנקודה הבאה – אולי לא שמעתם על זה זה אבל כרגע מכון וולקני, שבזכותו מדינת ישראל הפכה למעצמה חקלאית. מושבת מחוסר תקציב.
מאות ניסויים ופיתוחים של זנים חדשים עומדים לרדת לטמיון, כי הממשלה לא מוצאת לנכון לתקצב את המכון.
אז לאור העובדה, שכמו שהעניינים נראים, שכנראה לא נפגוש בשנים הקרובות יורשים לאטינגר (וכן, גם לאור העובדה שכבר הקדשתי לו סקירה בעבר), הפעם אתייחס לזן של אבוקדו שלא פותח בישראל – זן הריד.
הריד אמנם אינו צבר, אך הוא התאקלם כאן נהדר ויחד עם האס והאטינגר נמצא בשלישיה הפותחת של זני האבוקדו הנפוצים בישראל.
אז מאיפה הגיע הריד?
ובכן, בשלב הזה אתם כבר בטח זוכרים שמוצאו של האבוקדו ממרכז אמריקה. למקרה ששכחתם אני אזכיר משמעות השם 'אבוקדו' בשפה הילידית בה דיברו ילידי האזור; לפני שהספרדים הגיעו, הכחידו אותם ונכסו את הפרי לעצמם; היא 'אשך'.
אחרי שהתעכבנו על הפרט המרנין הזה, נחזור לזן הריד. שבכלל הגיע אלינו מצפון אמריקה, לייתר דיוק מאזור סן דייגו בקליפורניה שם הוא פותח, על בסיס זני מורשת מגואטמלה, בשנות השישים של המאה הקודמת.
העובדה שהזן פותח בקליפורניה שהאקלים שלה מאוד מזכיר את האקלים הישראלי, היא כנראה פקטור קריטי בקליטה המוצלחת של העולה האנגלו סקסי. יש להניח שניסיון לאקלם את זן המקור שהגיע ממדינה טרופית כמו גואטמלה, כנראה לא היה נוחל כזו הצלחה.
בעוד צורתם של האס ואטינגר היא אגסית, לריד מראה יותר עגול ותפוח. יש לו קליפה יחסית עבה, מתקלפת בקלות ומרקם חמאתי ורך שהופך אותו מתאים במיוחד להכנת מטבלים כמו הגוואקמולי המפורסם.
בגזרת הטעם הריד מגיע עם תחושה אגוזית (ובזה הוא מזכיר את האס) וחוץ מזה הוא עשיר בכל הדברים הטובים שמוצאים באבוקדו כמו חלבונים ויטמינים וחומצות שומניות. אגב, יחסית לזנים אחרים שהזכרנו הריד הוא בעל תכולת שומן נמוכה, ומה שיפה שזה ממש לא בא לידי ביטוי בטעם.
עבורנו, הריד הוא מכפיל כוח חשוב שמאריך משמעותית את עונת האבוקדו ודוחק אותה לראשית הקיץ. בעוד האטינגר נקטף באוקטובר ונובמבר, האס מגיע לפרקו בינואר ונמצא בסביבה עד מרץ. הריד מתחיל להבשיל במרץ, כלומר ממש עכשיו, והוא עתיד ללוות אותנו עד חודש מאי. אז לפחות בחודשיים הקרובים, אתם יכולים להתרגל אליו.
