תות השדה הוא צמח ממשפחת הוורדיים, כאשר מקורו של הפרי שממנו התפתחו זני תות השדה שאנחנו מכירים היום מהכלאה של שני מינים קרובים שונים, שעשה חקלאי צרפתי ממחוז בריטאני באמצע המאה ה-18.
אמרתי 'פרי', אבל מבחינה טכנית בוטנית מדובר בעצם בסוג של גבעול מעובה. בכל אופן, 'הפרי' הזה הפך פופולרי ואהוב ואומץ בכל העולם.
כתבתי 'בכל העולם', אך לאורך תקופה ארוכה רק מעטים יכלו להרשות לעצמם תותי שדה ועד היום התותים נחשבים למאכל אריסטוקרטי – ראו ערך השילוב עם שמנת ושמפניה. תודות לחקלאות המודרנית תותי שדה, בעונה, הפכו להרבה יותר נגישים.
אבל היה לזה מחיר, עדיין יש לזה מחיר. תותי שדה, כמו שמשתמע משמם, גדלים צמוד לקרקע. אנחנו מדברים על פרי נטול קליפה, מתוק ומזמין שגדל סמוך לאדמה. מבחינת המזיקים מדובר במתנה משמיים, נסו רגע להסתכל על מנקודת מבט של זחל רעב – שפתאום רואה את פצצת המתיקות הזו חורצת כלפיו לשון אדומה.
בדיוק מהסיבה הזו תותי הבר הרבה יותר קטנים וחמוצים, אם הם היו גדולים יותר ומתוקים יותר, הם היו כבר נכחדים כי בינם לזחלים, לכנימות ולציפורים אין שום מנגנון הגנה או הסח.
אך, כמו שציינתי, תות השדה הוא צמח מתורבת שבני האדם טיפחו כדי שיהיה כמה שיותר גדול ויותר מתוק – הצד שלנו בעסקה הוא אספקה של הגנה מפני מזיקים. או במקרה של החקלאות המודרנית המתועשת, באמצעות תועפות של ריסוס.
הפרדוקס רק גדל כשלוקחים בחשבון את נתוני הפתיחה – פרי נטול קליפה שגדל חשוף וצמוד לאדמה, יש תוצאה בלתי נמנעת: כמעט כל התותים שמקורם בחקלאות רגילה באים במגע ישיר עם ריסוס.
ההנחה היא שבגזרה הזו מדובר בפרי הכי בעייתי. אין דרך נעימה להגיד את זה, כשאתם אוכלים מהתותים האדומים והגדולים שאתם קונים בשוק, אתם אוכלים פירות מורעלים.
אני אמנם מקפידה לאכול רק פירות וירקות אורגניים, ובכל זאת, אם תקפידו לשטוף את התפוח שקניתם בשוק, לא יקרה לכם שום רע.
אך כשאני רואה את התותים בסופר, אני ישר חושבת על התפוח שאכלה שלגיה. למרבה המזל בחקלאות האורגנית יודעים לתת מענה לבעיה, באמצעות גידול פחות צפוף, שימוש בהדברה ביולוגית ואמצעים טבעיים לדחיית מזיקים. אז כן, תותים אורגניים יקרים יותר, הם גם הרבה יותר בריאים ובטוחים לצריכה. אנחנו נכנסים לישורת האחרונה של החורף והתותים האורגניים שלנו עכשיו בשיאם, והם פשוט טעימים רצח.
