ברוב העולם הפרי שאנחנו מכירים בתור אפרסמון נקרא בשמו היפני. איך אומרים אפרסמון ביפנית? 'קאקי'. כן, אפשר להבין למה השם הזה לא תפס בעברית וחלוצי השפה מיהרו להדביק לפרי הזה שם אחר ונטלו מהמקורות היהודיים.
השם אפרסמון הוא שמו של צמח מסתורי שעד היום לא זוהה בוודאות שעליו התבססה תעשיית הבושם בתקופת בית שני; מצד שני הפרי והעץ שאנחנו היום מכירים בשם זה מקורו בסין. מדובר בצמח ממשפחת האבניים שאחד הדברים שמאפיינים אותה זה נוכחות של חומר שנקרא טאנין בפירות שלהם. אני אחזור לנקודה הזו בהמשך.
בכל אופן, בסין מגדלים את האפרסמון כגידול מתורבת לפחות 2000 שנה. מסין הוא הגיע למקומות אחרים באסיה, למשל יפן (ואני לא אזכיר שוב איך קוראים לפרי ביפנית).
מה שמעניין זה שבניגוד לצמחי מאכל אחרים שמקורם בסין (כמו למשל ההדרים) האפרסמון לא הגיע למזרח התיכון ואירופה תקופה ארוכה. למעשה התיאור הבוטני של הצמח שפורסם במערב מגיע רק בשנת 1780 וזה מחזיר אותנו לשם. נכון שהמונח 'אפרסמון' היה פנוי ועדיין, למה הוא נבחר דווקא לפרי המשונה הזה?
הסיבה לכך שבנוסף לשם היפני בחלקים גדולים של העולם הפרי מכונה פרסמון (persimmon) והדמיון במצלול גרם לשאילת האפרסמון המקראי לאפרסמון המודרני. צחוק הגורל שהשם פרסמון מקורו בכלל בצפון אמריקה והוא נשאל משפה ילידית.
איך שם אינדיאני התחבר לפרי שמקורו בסין, שאנחנו קוראים לו בשם עברי עתיק של צמח עלום? העניינים מסתבכים כי השם פרסמון נדד משפת הילידים, בני שבט ה-Algonquian (תסלחו על זה שאני אפילו לא מנסה לכתוב תעתיק עברי) שהתגוררו באזור מדינת וירג'יניה בארה"ב, לשפה האנגלית כבר במהלך המאה ה-17 כאשר המתיישבים האנגלים הראשונים הגיעו לאזור. זה מעניין כי השם נדד לאנגלית, אך העולם דובר האנגלית טרם הכיר את הפרי. מסתבר שבשפת Algonquian מדובר במילה כללית המתארת פירות שצריכים לעבור תהליך לפני שהם טובים לאכילה. איך זה קשור לגלגול השם?
זוכרים שהבטחתי לחזור לטאנין? טאנין (או טאנינים – כי מדובר בסדרת חומרים) הם פולימרים טבעיים שפירות מסוימים מייצרים. מדובר בנוגדי חמצון חזקים, אך יש להם גם טעם מריר (למשל המרירות ביין מקורה בטאנינים), במקרה של פירות מסוימים שנהוג לקטוף טרם הבשלה מלאה נדרש תהליך נוסף שנקרא הבחלה לפני שהפרי יהיה ראוי לאכילה.
יש להניח שהמתיישבים ראו את הילידים מטפלים בפירות מקומיים שעברו תהליך הבחלה כזה או (פרסמון בשפה הילידית) וכאשר האפרסמון הפך נפוץ באירופה במאה ה-19 השם הילידי מתאר תהליך נדבק בו. מחיי השפה העברית זיהו את הדמיון המצלולי בין פרסמון לאפרסמון וכך הרווחנו את השם.
מרוב שחפרתי על השם, לא ממש דיברתי על הפרי המיוחד הזה, כשהוא נוחת אחרי הבחלה, אין עליו. אגב, הזנים שפותחו בישראל נחשבים למעולים ברמה עולמית – רמות הסוכר של הזנים הישראלים גבוהות במיוחד למה שפוגשים בעולם וגם האפרסמונים האורגניים שמחכים לכם השבוע בגינה ניחנו בתכונה זו והם עכשיו מתוקים כמו דבש.
