הכרישה היא צמח ממשפחת הבצלים שתורבת כבר בתקופת מצרים העתיקה. מאחר שזני הבר שלו נפוצים מצפון אפריקה, דרך המזרח התיכון ועד לאזורים של סין, הוא כנראה עבר תרבות נוסף ומקביל במזרח. מה שבטוח שכבר בסביבות הספירה הנוצרית, הירק הזה גודל ברוב רחבי העולם הישן וזה כולל את האזורים שאנחנו מזהים היום בתור אירופה הקלאסית.
חשוב לזכור בתקופת קדומות, ירקות ממשפחת הבצלים היו בעלי ערך רב. בעידן נתון קירור ירקות שמחזיקים זמן רב במצב טרי היוו נכס. אבל לכרישה היה משהו נוסף. משונה ממרבית הבצלים, הטעם שלה יותר עדין ועשיר והמרקם שלה יותר 'בשרי' ומאפשר להפוך אותה לכוכבת המנה. לכן, אפשר למצוא אותה מככבת במנות דגל של כמה וכמה מטבחים שונים בתכלית.
מאחר שהכרישה כבר ביקרה אצלנו, ארשה לעצמי סטיית צד ואתמקד במטבח הוולשי. כן, יש דבר כזה. ויילס הוא חבל ארץ בדרום האי הבריטי שמשמר יסודות ומסורות שקדמו לכיבוש הסקסוני של בריטניה במאה השישית לספירה. בשונה ממרבית התרבויות הקלטיות שפרחו באיים הבריטיים לפני שהרומאים ובהמשך השבטים הסקסונים מגרמניה השתלטו על האזור ושינו אותו תרבותית ודמוגרפית – הוולשים הצליחו לשמור על השפה הייחודית שלהם ומאפיינים תרבותיים אחרים.
למרות שכבר חלפו כמעט 800 שנה מאז אדוארד הראשון מלך אנגליה כבש את הנסיכות השכנה והטמיע אותה בממלכתו (האקט הסמלי היה מינוי בנו הבכור ל'נסיך ויילס' ומאז מנהג זה השתרש כטייטל הרשמי של יורש העצר הבריטי) חבל הארץ הצליח לשמור על מאפיינים אנדמיים ואחד מהם הוא הכרישה שעבור הוולשים אינו רק ירק מאכל אלא גם סמל לאומי.
איך קרה שמחוז נידח באי הבריטי אימץ את הכרישה כסמל לאומי (וכמובן כגידול מקומי מרכזי וכוכב בקולינריה המסורתית)?
זה לא לגמרי ברור. הכרישה ככל הנראה הגיעה לאי הבריטי יחד עם הכיבוש הרומאי במאה הראשונה לספירה ודי ברור שהיא התאקלמה היטב דווקא במחוז ויילס, כי בערך מהמאה השישית מסתובבים סיפורים ואגדות שקושרות את הכרישה לחיילים ולשים שבשעת הקרב ענדו חגורות מכרישות וקרב מיתולוגי שלפי האגדה נערך בשדה כרישה.
מה שברור זו העובדה שמימי הביניים הירק הזה מזוהה באופן מוזר עם הוולשים. הנוכחות הזו בתרבות לא פסחה על הקולינריה הוולשית המשלבים את הכרישה ברוב מאכלי הקדירה והמרקים המסורתיים. הוולשים גם משוכנעים שהכרישות שהם מגדלים הם הטובות והטעימות בעולם, לאחרונה ממשלת בריטניה אפילו הכריזה על 'הכרישה הוולשית' כסימן מסחר אזורי.
טוב, אחרי שגלשנו למקרה המוזר של ווילס, חשוב לציין שהכרישה היא כוכב בהרבה מאוד מטבחים וזה כולל את המטבח הטורקי, האיטלקי והצרפתי (הצרפתים נוהגים לבשל כרישות צעירות כמו שמבשלים אספרגוס).
וגם מקומו של המטבח היהודי לא נפקד – קציצות הפרסה נחשבות המצאה של יהדות ספרד והמאכל הזה מוכר ואהוב הן בקרב יוצאי ספרד בישראל והן במקומות אליהם הגיעו מגורשי ספרד (הבלקן, צפון אפריקה ואפילו האי הבריטי). אז תנו כבוד לקרישה, אם היא הייתה סתם בצל כל זה לא היה קורה.
