אנחנו בגינה מתמקדים בעיקר בפירות וירקות, אך יש לנו גם מוצרים נלווים שמקורן בחקלאות האורגנית וזה כולל את ביצי החופש האורגניות של משק בורוכוב, אליהן אני מבטיחה לחזור בסיום הפוסט, אך לפני אתייחס אל הביצה (והתרנגולת שהטילה אותה) כמו אל כל פרי או ירק אחר שאני מקדישה לו את המדור השבועי, או במילים אחרות – מתי ואיפה הכול התחיל. במקרה של השבוע נקודת הפתיחה תהיה מתן מענה נחרץ וסופי לשאלה שמטרידה את כולנו: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת?
החיים על פני כדור הארץ החלו כשהוא היה מכוסה במים והיצורים הרב תאיים הראשונים שהתפתחו היו יצורי ים וזה כולל את ממלכת הדגים, שפיתחה את הביצה כסוג של מערכת רבייה חוץ גופית. נכון שהביצה של הדג רחוקה מאוד מביצת התרנגולת, אך גם שנשווה את הביצה הקדומה ביותר ממנה בקעה התרנגולת הראשונה בפרה היסטוריה הביצה תמיד תקדים, כי ככה עובדת האבולוציה.
לפני בערך 350 מיליון שנים (אפשר להתווכח על 15 מיליון שנה לכל כיוון), התחילו בעלי חיים ימיים להסתגל לחיים על פני היבשה, זה היה תהליך איטי להחריד של ברירה טבעית, אך כך הגיעה לעולם ממלכת העופות (כנראה שריד של הדינוזאורים) ואת והפטנט הזה של רחם חוץ גופית היא לקחה איתה, גם אם הביצים עצמן השתנו וכבר קיבלו את המבנה המוכר של קליפה ובתוכה חלבון וחלמון. מתישהו הופיעה בדרום מזרח אסיה מין של עוף שאנחנו יכולים לזהות כתרנגול (אובדן כושר תעופה, כרבולת, גוף מסיבי לציפור ומשמיע: "קוקוריקו!") וכן הוא בקע מביצה – קייס סגור.
כשבני האדם הופיעו לפני כמאה וחמישים אלף שנה, הם ליקטו את הביצים (ואת העופות שהטילו אותן) ואכלו אותן. בערך לפני 5,000 קבוצת אנשים שהתיישבה בעמק האינדוס, בייתה את אחד מאותם מינים של פסיונים שמוכרים היום תרנגולי בר.
למרות שמדובר בבעל חיים ולא צמח, עקרון הביות דומה – משמרים את הדור הבא של פריטים עם תכונות מועילות (יותר בשר, יותר ביצים, מזג יותר נח) וכך יש לנו את תרנגול הבית שנדד מהר מאוד לכל העולם הישן וגם אבותינו בתקופת המקרא הכירו אותו. אינדיקציה לוותק של התרנגולת (וביצי מאכל) בשכונה שלנו מגיעה מהשם עצמו. המילה 'תרנגול' היא אחת המילים הבודדות שהשתמרו מאכדית – שפה שנכחדה לפני יותר משלושת אלפים שנה.
בכל אופן, אנחנו בני האדם אוכלים ביצים והרבה גם גידול העופות לביצים הפך לתעשייה וזו בעיה. שימו בצד את האספקטים הבריאותיים שפוגשים בכל חקלאות מתועשת: חומרי הדברה והזנה גנרית בדשנים, בענף הלול יש בעיה שלא פוגשים בענפי החקלאות אותן אני סוקרת בדרך כלל – צער בעלי חיים.
אני לא יכולה לאחל לאף יצור חיי את הגורל שיש למטילה בלול סוללה: צפיפות בלתי נסבלת, גוררת פגיעות עצמיות והשחתה, חשיפה להורמונים ותרופות אנטיביוטיות שפוגעות את הגוף ובגדול חיים אומללים וקצרים.
מסתבר שאפשר אחרת, הביצים שלנו שמגיעות ממשק בורוכוב מגיע מתרנגולות חופש שיוצאות למרעה כל יום וניזונות מתפריט עשיר ואורגני שגם מחוזק באומגה 3, מה שהופך את הביצים של משק בורוכוב לא רק לטעימות יותר אלא גם לבריאות יותר. נכון, ביצי חופש אורגניות עולות יותר מביצים רגילות, מבחינתי זה מחיר ראוי, גם לצלחת וגם למצפון.
