שושנה, ביכורים נוספים הגיעו

יוני 6, 2020

שבוע אחרי שבועות (החג…), זמן מושלם להציג את ביכורי האביב והקיץ.

אפריל, מאי, ובינתיים גם יוני הם נדנדת ה"בין לבין" של העונות, שמשפיעה גם על התוצרת שרואים בחנות ובארגזים שמגיעים אליכם הביתה. ירקות החורף בירידה. כבר אין כל כך קולרבי, הסלק כבר לא גדול יפה ועסיסי כמו שהיה בשיא החורף (אבל אני אוהבת אותו גם עכשיו – הוא מוסיף לי צבע למיצים הסחוטים של הבוקר וצובע לי את הלשון בצבע משגע), וכמובן שכבר אין זכר לפול ולשעועית ששמחנו בהם לפני חודשים מספר.הכרוב הולך ומתכווץ, ולכן אם אתם אוהבים להכין כרוב כבוש (שהוא דבר נהדר ומלא ויטמינים כשמכינים אותו נכון) – זה הזמן, ואפילו הדקה ה-90 לתפוס כרוב טוב, לקצוץ ולהמליח במידה.

בטח שמתם לב שיש מגוון משתנה ומעניין של עגבניות בזמן האחרון: ה"רגילות" פינו את מקומן לעגבניות "המבורגר" – גדולות, בשרניות ומוצקות עם מראה קצת מניפתי, ואילו השבוע העגבניות קטנטנות, עגולות ואדומות כהות, ויש גם עגבניות "מגי" בגודל מושלם לסנדוויץ' (אני אוהבת אותן מאוד, אבל אני כמובן משוחדת) ועגבניות מנומרות שעושות חשק לבדוק אם אפשר לסיים אותן בביס אחד. המעבר מגידולי חורף, שנעשים בחממות לגידולי קיץ, תחת השמש ה"אמיתית" מביאים איתם גם שינויים בירקות שמגיעים אלינו לצלחת.

מנגד, כבר יש אבטיחים – מדוגמים, קטנים, עגולים וטעימים, וגם דלעות ונקטרינות (שנמצאות בהסבה). עוד מעט יופיע גם הפאקוס, סמלם המובהק של הקיץ ואהבתם של קיסרי רומי לירק הזה, והדובדבנים והענבים.

אני אוהבת את הקיץ גם על הפטל והאוכמניות הטריים שמגיעים למחוזותינו, שמזכירים לי על כך שדברים טעימים וטובים מגיעים לפעמים בכמויות קטנות – ואני מתענגת על כל אחד מהקופסא (וזוכרת עד כמה הם מלאים בויטמינים ואנטי אוקסידנטים – מה שנקרא, הגודל לא קובע). מחכים שיבשילו גם התירס הקיציים, הלוביה, הדלעת וגם אפרסקים יפים ופלומתיים וכמובן גם משמש…

בין כל השלל הזה, הנקטרינות משמחות אותי במיוחד – סמל לפרי קיצי מושלם: עסיסי ומלא במיץ (כדי לספק לגוף מים) וגם סוכר פשוט וזמין (כדי לתדלק את התאים, אבל לא לחייב אותם לפרק אוכל כבד ומסורבל בשביל הפחמימות, כמו לחם). אני אוהבת לראות את הפריחה שלו על הענפים, שהיא עדינה ואלגנטית כמעט כמו זו של הדובדבן ועשירה כמעט כמו זו של השקדיות – אבל מגיעה כשהשקדיות כבר עירומות מעלי כותרת לבנים-ורודים, והעין שוב שמחה.

אני אוהבת גם את הריח שלו, שעושה לאף בקיץ את מה שעושה לו ריח התותים בחורף – מפתה ומערסל, ממלא את כל כולו ומושך אחריו כמו החלילן מהמלין לקחת חופן מהפרי ולנעוץ בו שיניים. המהדרין ובעלי כוח הרצון הרב במיוחד עוד מספיקים לשטוף, ואולי גם לחתוך לקוביות ביחד עם איזה תפוח ופפאיה, אבל באמת שלא חייבים…היא טעימה גם לצד קייל (תנסו!), אולי בגלל ששניהם מלאים בויטמין K ואולי כי זה סתם שילוב מוצלח בין מתיקות הנקטרינה לקראנצ'יות של הקייל.