בעולם המודרני אנחנו נוטים להתייחס לתבלינים כמשהו שנולד בצנצנת או בקופסת פלסטיק, שצריך פשוט לשלוף מהמדף ולפזר בסלט או בקדרה. אנחנו רגילים למצוא על אותו מדף בסופר או בחנות הטבע עולם ומלואו – קופסאות עם אבקת פלפל שמקורו מדרום אמריקה, לצד כמון שבמקור הגיע מהודו, אגוז מוסקט מאינדונזיה וחרדל אירופאי.
האמת שזה דבר נהדר שממש לא צריך להיות מובן מאליו, כי לאורך רוב ההיסטוריה תבלינים היו מוצרים יקרי ערך שמחוץ לאזור הגידול הטבעי שלהם (והם בהחלט הפכו לסחורה מרכזית כבר לפני אלפי שנים) נחשבו מוצר מותרות רגיל. אז כן, זה באמת בלתי נתפס (מנקודת המבט של כל מי שחי בעולם לפני המאה ה-19), אבל יש לזה גם מחיר.
כשאני מדברת על מחיר, אני מתכוונת שהעובדה שאפשר לקבל את תבליני כל העולם במצב מיובש וכרוס מאותו מדף במטבח, שוכחים שחלק גדול מהתבלינים הכי מוצלחים ועשירים דווקא במצבם הטרי. מרוב שהתרגלנו לתבלינים מיובשים, שכחנו שיש עוד דרך לעבוד איתם, דרך שאולי מייצרת מעט יותר טרחה, אך מפצה על זה בגדול עם הרווח הקולינרי, הבריאותי והתרבותי שהיא מספקת – כן אני מדברת על צמחי תבלין טריים – וטימין טרי הוא דוגמה מאלפת.
לכאורה טימין טרי אמור להיות עבורנו עניין טריוויאלי, אחרי הכול לא מדובר תבלין שמקורו בתת היבשת ההודית או הג'ונגלים של דרום אמריקה, אלא בצמח שזני הבר שלו צומחים גם באזור שלנו, צמח שאבותינו הכירו היטב ואפילו העניקו לו שם עברי נאה: קורניתא, או 'קורנית' בעברית מודרנית תקנית ואתעכב על זה רגע, כי השם נובע מהמילה 'קור', שחז"ל דימו באמצעותה את האפקט המרענן שהקורנית (טימין) מחוללת בחיך.
בני האדם השתמשו בטימין (הן כתבלין, הן כצמח מרפא והן כקטורת) משחר ההיסטוריה. שרידי קורנית נמצאו באתרים ארכיאולוגיים ממצרים הפרעונית וגם היוונים והרומאים עשו בה שימוש מגוון וכאמור, גם אבותינו בארץ ישראל הלבנטינית השתמשו בצמח הזה שסגולותיו רבות, אז בואו נזכיר כמה מהן.
ובכן, הטימין נחשב כבעל סגולות מרגיעות למערכת העיכול, יש בו תרכובת שפועלת דומה לאספירין (והוא שימש להורדת חום ושיכוך כאבים) ונוגדי חמצון רבים שחלקם בעלי תכונות אנטי בקטריאליות.
אבל אני פה לא בשביל לנצח את הסרטן, אלא בשביל שיהיה טעים ונעים במטבח ובעניין הזה על צרור של טימין טרי.
כאמור, את הטימין מעולם לא הפסיקו לצרוך, אבל את חשיבותו כתבלין רואים באמת רק כאשר התגבשו שני המטבחים הגדולים של מערב אירופה, שגם היום מובילים את הקולינריה העולמית: המטבח הצרפתי והמטבח האיטלקי.
במטבח הצרפתי הטימין הוא מרכיב מרכזי בתערובת התבלינים המפורסמת ביותר שהמטבח הזה הנחיל – ארב דה פרובנס. בתערובת הזו שהחלה להתגבש כנראה כבר בימי הביניים הטימין הוא מרכיב בסיסי חשוב שסביבו צוררים מרכיבים נוספים כמו עלי דפנה וזרעי שומר, שנותן את אחד מטעמי הבסיס של המטבח הצרפתי. גם במטבח האיטלקי (שהתגבש הרבה יותר מאוחר) טימין טרי הוא מוצר מבוקש בפיצות ופסטות ויש עוד מטבח אחד, שממש, ממש כרוך אחרי טימין טרי – המטבח שלי.
