שבוע טוב!!
חלק ב': נענע, אחות למשפחת השפתניים, בשונה מהעירית השומית של שבוע שעבר.
גם זו משפחה מכובדת לא פחות ממשפחת השומיים של העירית בשבוע שעבר. משפחה מגוונת של עשבי תיבול ומרפא כמו בזיל (ריחן), זוטה, טימין, מרווה, מליסה… כמעט כל מה שבקטגורית "עשבי תיבול" במערכת ההזמנות שלנו 🙂
מעניין! שימו לב שכל אלו בעלי גבעול "מרובע". הגבעול שלהם אינו עגול כפי שאנו רגילים אלא בעל "פינות".
הנענע היא צמח רב שנתי השולחת שלוחות ( מעין גבעולים או שורשים ) קצת מתחת לפני האדמה וככה היא מתפשטת ומתקדמת לאן שהיא מזהה שטח טוב. בתלמוד נכתב: "שורשי המנתה והפיגם… שנעקרו לשתלן" (עוקצין א, ב) כן, ככה זה פשוט. אפשר לעקור ולשתול מחדש. מאיתנו תצטרך רק מים.
אני מתה על הצמחים החכמים האלו! כמובן שיחד עם היופי ב"הסתדרות שלה" זה אומר שקשה לתחום אותה במקום שאני רוצה… חלקכם בטח מכירים את זה מגידול באדניות ועציצים. האדניות והעציצים ישמרו אותה במקום בדר"כ, אך גם במקרים של עציצים קרובים אחד לשני, אפשר לראות שהיא שולחת מיד יד ארוכה – ספק גבעול ספק שורשים – לעציץ סמוך. היד הארוכה הזו תוכל לשמש גבעול ולגדל עלים טעימים או לשמש שורשים ולפתח מלא מלא שורשים יונקים…כן, כן …תנו לה מים והיא יודעת להסתדר הגידולית הזו!
עם זאת בחורף היא בסוג של תנומה. לא כל כך גודלת, ואני נוהגת לכסח אותה ולעדור אותה קצת. בגלל שהיא נמצאת בערוגות רב שנתיות האדמה שלה כבר נהיית פחוסה מריבוי הידיים/ גבעולים/ שורשים שהיא שולחת שם. מעל האדמה כמעט ולא רואים אותה בחורף, אין לה כמעט צימוח מעל האדמה אבל היא שומרת את מקומה עם הפחיסות הזו. אני תמיד מרגישה שאני רוצה קצת לאוורר ולחדש אותה לקראת האביב, כי אז היא פורצת החוצה לפעמים תוך יום או יומיים ומפליאה ביופייה, ריחה וטעמה!
המנתול המצוי בנענע הם מולקולות קטנות שמצליחות לחדור את השכבה החיצונית בלוע שלנו ולהגיע אל קצוות תאי העצבים שלנו שאחראים על הרגשת החום והקור. אכילת מנטה מורגשת כרעננה וכקרירה בשל שאיפת האויר (שבדרכ קרה מטמפרטורת גופנו) בגלל שהרגשת עצבים אלו מועצמת ע"י אכילת המנתול.
במיתולוגיה היוונית מסופר שמנטה היתה המאהבת של האדס, מלך העולם התחתון, השאול. (זו כמובן רק גרסה אחת): האדאס התאהב בפרספונה, ביתה של דימטר אלת החקלאות J . פרספונה לא חיה באולימפוס כמו שאר האלים אלא היתה מחוברת לאדמה. יום אחד כשהיא קטפה פרחים עם חברותיה, האדס פרץ על מרכבתו מבטן האדמה וחטף את פרספונה. היעלמות פרספונה הביא עצב כבד של דימטר, אימה, שהתבטא בחוסר טיפולה באדמה – תנומת חורף וחוסר תנובה של הצמחיה, ובכי כבד- גשמים שיורדים עלינו…(הסיפור הזה ממשיך כאן)
בינתיים כמובן מנתה מאוד נפגעה מרגשותיו של האדאס כלפי פרספונה וקיבלה את פניה בשליחת "ידיים" ומילים לא יפות. האדאס שהיה כ"כ מאוהב בפרספונה הפך את מנתה לצמח שדומה באופיו לאופיה החריף והשולח ידיים- נענע. פרספונה הגיבה בקיצוץ מנתה ובדריכה מרובה עליה, מה שרק הגביר את ריחניותה וקצב הגידול של מנתה המאוהבת….
מה שמסביר את החוסן והיכולת שלה להסתדר לבד.
בארץ ישנם 4 מיני נענע ובעולם יש עוד יותר. רמת המנתול והמנתון, החומרים הפעילים מהם רוקחים תרופות, שונה בזנים שונים. רואים את ההבדלים?
לשמחתנו כוחה של מנתה/ נענע כיום מתועלת לריפוי:
היא סופחת גזים ומגבירת הזעה.
היא אנטי בקטריאלית ולכן משמשת במשחות שיניים, מי פה ועוד. היא ידועה כמועילה ומסייעת מאוד לעיכול. מקלה על כאבים ועויתות במערכת העיכול וכאבי ראש, פרקים, שיניים, אוזניים ע"י הזרמת דם לאזור הכואב.
מסופר: שבכדי לטפל בעקיצות חרקים כדאי להניח על המקום המגורה רסק עלי נענע. שצריכת עלי נענע כתושות מעורבבות עם כף חומץ תפוחים ודבש. 3 פעמים ביום תחזק את כוח הגברא.
לכו על זה! מאז שהיא צמח היא רק מועילה J
במטבח אני מאוד אוהבת לקצוץ אותה, פשוט ככה בסלט. היא מרעננת, מקררת ומוסיפה גיוון חדש, בריא וטעים. כמו העירית השומית של שבוע שעבר J (בעצם חשבתי לכתוב עליהם ביחד, רק זה יצא ארוך..) כמובן שהיא משתלבת מצוין גם בבישולים אחרים וקינוחים.
שבוע מרענן, קריר ובריא.
שלכם,
מגי וצוות הגינה
צפוי לנו בארגזים (טיוטה בלבד):
נענע 🙂
סלק
חסה
כרוב
מנגולד
שומר
עגבניה
מלפפון
קולורבי
קישוא בהיר
בגדולים גם:
קייל
תפוא
עירית שומית
עגבניות שרי
בסלי פירות:
תפוזים
שסק
מלון
בגדולים גם:
פומלית
משמש
