אצטרובלים מתוקים

אוקטובר 10, 2020

סוכות נגמר – אפשר לפנות את כפות התמרים שהיו לנו לסכך והזכירו לנו כמה נחמד לישון מדי פעם בחוץ, עם הריח של הרוח במקום המזגן, ולהתבונן בכוכבים במקום באור הצהוב של מנורת הלילה.

מי שרואה בשינה בתוך הסוכה אטרקציה שקשה לעמוד בפניה הם בדרך כלל הצעירים במשפחה, והם גם אלו שאוהבים לישון באוהל בדרך כלל, להירדם עם קולות התנים ולהתעורר עם ציוצי הציפורים.

היות והסגר תופס אותנו בשיא עונת הטיולים, כשמזג האוויר כל כך מפתה לחלץ רגליים ולצאת לראות את הסתיו מסביב, הכמיהה להעמיס על הגב תרמיל ולצאת להסתובב בטבע גדולה עוד יותר.

בינתיים, הילדים מסתפקים בהקמת אוהלים בחצר, וחלקם – גם באמצע הסלון. העיקר שאפשר להתלחשש ולצחקק לאור הפנס.

הסתיו הוא עונה קצרה יחסית – רק אתמול (ממש אתמול) עוד נשבה כאן רוח חמה, האויר אחר הצהריים היה מהביל לחלוטין, כמו סיר מרק שהולכים בתוכו – והיום הערב כבר קריר, וחברה שלי אמרה לי "פתאום מחשיך לי מוקדם".

הסתיו, התקופה הזו שבה הכי נוח ללבוש שרוול ארוך אבל דק, או ג'קט, אורכת כאן רק כמה שבועות (בארץ אפשר לחיות חיים שלמים עם ארון בגדים שמכיל טריקו קצרים, וסוודרים), ואיתה גם העונה של פירות הסתיו. כמו חיי המדף של האנונה.

בעיני האנונה היא אצטרובל קטן, ירוק, חלק, ריחני ומקסים. הוא משלב בתוכו את הטוב שמכל העולמות – הקליפה שלו חלקה, לא קוצנית ומתקפלת בקלות (וגם אם נתתי בה ביס, לא נורא); הציפה שלו מתוקה, מזכירה לי במשהו טעם של גויאבה בשלה מאוד, אבל להבדיל מגויאבה– אין צורך להחביא אותה ולהסוות את הריח שלה ממחצית האנושות שמשום מה לא סובלים גויאבות (קל לנחש לאיזה מחנה אני שייכת);

הגרעינים שלה לא תופסים את רוב הנפח של הפרי (כמו בליצ'י למשל) וקל יחסית להפטר מהם. והטעם שלה מאוזן, נעים, לא מתוק מדי והופך כל סלט פירות לכיפי ממש. וגם – למרות שבמקור היא מגיעה אלינו מהאמריקות הטרופיות (איזו אקוודור, צ'ילה, פרו…) היא נקלטה כאן היטב, בסך הכל היא צריכה חום ולחות, ואת שניהם היא יכולה לקבל בארץ בקלות. למרות שרובנו קונים את האנונות שלנו, אפשר לגדל אותן בחצר בקלות יחסית.

האנונה שמגדלים בארץ היא מין כלאיים – הכלאה בין אנונת הקשקשים, הפופולרית בצ'ילה, לאנונה החלקה, שפופולרית יותר בדרום אמריקה ( לאנונה כ-100 סוגי עצים ושיחים, כאשר על רבים מהם פרי הראוי למאכל).

העץ נראה ירוק עד, היות והוא מחליף את העלים שלו לאט ובהדרגה – למעט פרק זמן קצר באביב שבו הוא משיר את כל העלים, כדי לפנות מקום לצמיחה של עלים חדשים שכלואים בהם.

איך בוחרים אנונה טובה? הקליפה צריכה להיות ירוקה, בגוון אחיד וללא כתמים חומים, והפרי עצמו לא רך מדי למגע, אלא חמאתי מעט ולא קשה מדי כשלוחצים עליו עם האצבע.

מבחינה תזונתית האנונה מלאה בכל טוב – המון ויטמין סי, אשלגן וסידן. למרות המתיקות – הערך הגליקמי של האנונה לא גבוה, והיא עשירה בסיבים תזונתיים שמקלים ומזרזים את העיכול.

ברפואה האלטרנטיבית משתמשים בה לחיזוק המערכת החיסונית, להורדת לחץ הדם ולאיזון הסוכר בדם, ואפילו לטיפול בקשקשים. תאכלו ותהנו!