אוהבים את הפירות שלכם שעירים? אני מבינה שזו שאלה משונה להתחיל עמה סקירה על פרי, אבל תזרמו אותי, חדי העין שבכם בטח כבר שמו לב למחווה הקטנה שאני עושה פה למחזה האבסורד של יוג'ין יונסקו, אז אם אבסורד, בואו נחזור לחדד את השאלה עמה פתחתי: מעדיפים את הפירות שלכם קרחים או שיער?
כי זה בגדול ההבדל בין נקטרינה לבין אפרסק. בעוד שהאפרסק מכוסה פלומת שיער דקה הנקטרינה ניצבת מבהיקה נטולת שיער. האם זה חשוב? כן ולא, שאלה של טעם.
באופן אישי אין לי בעיה עם פלומת האפרסק, אני אפילו מוצאת שיש לה טעם נלווה שעשוי להעשיר את המרקם. אחרי שזה נאמר, לפעמים אני אעדיף את המרקם החלק והמתיקות העזה של הנקטרינה. בסוף זו העדפה אישית ואצל רבים, כמו למשל אצלי, היא לגמרי פלואידית.
אני כותבת, אפרסק או נקטרינה, אבל האמת היא שמדובר בדיוק באותו פרי ופשוט בזנים שונים – הבטחתי 'אבסורד'. יש יגידו אפילו לא זנים שונים אלא תכונה שיכולה לבוא לידי ביטוי באותו פרי.
אצל אפרסקים המנגנון הגנטי שקובע אם פרי יהיה 'שעיר' או 'קרח' מזכיר מאוד את האופן בו אצל בני האדם נקבע צבע העיניים. הגן הקרח אצל האפרסק הוא גן רצסיבי, כמו הגן של עיניים כחולות אצלנו. גן רצסיבי יבוא לידי ביטוי רק כאשר הוא יופיע הן בצד הנקבי והן בצד הזכרי, במקרה של האפרסק כל שילוב אחר יניב אפרסק שעיר.
אז במושגים של חקלאות מודרנית, ניתן בהחלט להתייחס לזני הנקטרינות כאל זנים של אפרסקים קרחים, אך במקור לכל אפרסק יש פוטנציאל להפוך לנקטרינה ולהיפך. למעשה, עובדה זו הייתה אחד ממקרי הבוחן שאליהם שם לב אבי תורת האבולוציה צ'ארלס דרווין שכתב: "יש בידינו עדויות על גלעיני אפרסק שהצמיחו עצי נקטרינות וגלעיני נקטרינות שהצמיחו עצי אפרסק, של אותם עצים מניבים אפרסקים ונקטרינות, של עצי אפרסק שהניבו פירות נקטרינה".
אני אישית לא מתווכחת עם דרווין, ואפשר לראות שמבחינה בוטנית אפרסק ונקטרינה הם בעצם אותו פרי, גם בכך שלעיתים יש ממש חפיפה בין זני נקטרינות לזני האפרסקים מבחינת צבע בשר הפרי (כתום, צהוב, לבן או ירקרק) הגודל הצורה ותכונות אחרות.
אז למה היום אנחנו מתייחסים אליהם כאל שני פירות שונים בעלי שמות שונים? שאלה מצוינת שלצערי אין לי עליה תשובה ממש טובה. מתישהו ארע פיצול תודעתי. האזכור הראשון של המונח נקטרינה באנגלית מגיע כבר מ-1611 וככל שהחקלאות התמקצעה יותר הכינוי נקטרינה אומץ לפירות האפרסק הקרחים ופשוט התקבע.
השם נקטרינה פשוט נדד מאנגלית לעברית. בערך, כי בישראל הוספנו חטא על פשע שמקבע מיתוס שקרי בנוגע לנקטרינה. המיתוס המדובר, שגם הוא הגיע אלינו מעבר לים, גורס שנקטרינה היא בעצם הכלאה בין אפרסק לשזיף. כשמסתכלים על הקליפה המבריקה של הנקטרינה, קל לראות את הדמיון בינה לבין קליפת השזיף – אסוציאציה ברורה.
רעיון נחמד, אך כמו שלמדנו אין קשר לשזיף – יש אפרסקים קרחים ומשום מה החליטו לקרוא להם נקטרינות. הבעיה היא שישראלים אוהבים להתחכם ויש מי שרקח מהמיתוס הזה שם עברי נאה לנקטרינה – אפרשזיף. האמת שזה הלחם באמת נחמד, אך כאמור חסר שחר ולזכות האקדמיה ללשון, מדובר ביוזמה שלא הפכה לרשמית.
בכל אופן, למרות ואולי בגלל שנקטרינה היא בעצם אפרסק (מינוס הפלומה) ועכשיו כשהקיץ כמעט מעבר לפינה פירות ממשפחת הוורדיים מתחילים להציג את הזנים המוקדמים שלהם – והנקטרינות המוקדמות הקיץ הזה, באמת יצאו משהו משהו.
