אנחנו נוטים להתייחס אל פירות וירקות כאל יצירה של הטבע, משהו שאלוהים ברא או שהאבולוציה גרמה לו בתהליך של מיליוני שנים – האמת הרבה פעמים שונה. כן, זו עובדה ידועה שהרוב המוחלט של התוצרת החקלאית שאנחנו אוכלים היא תולדה של תרבות והשבחה, לא על זה אני מדברת. אני מתכוונת לכך שחלק ניכר מהפירות והירקות שאנו חושבים שהם פרי ביות טבעי נוצרו מראש כזנים חדשים שמעולם לא היו קיימים בטבע. האשכולית היא דוגמה לפרי כזה, מה שיפה בדוגמה הזו היא שאנחנו יודעים, בדיוק איך היא באה לעולם.
בשנת 1692 הגיע סוחר אנגלי בשם קפטן שאדוק לאי הקריבי ג'מייקה. כידוע מקורות פירות ההדר מאזור אסיה ומשם התפשטו לכל העולם, כששאדוק הגיע לג'מייקה ההדרים כבר אוקלמו בה ובמיוחד זן מסוים של תפוז מתוק היה נפוץ בה. לפני שהתמקם בג'מייקה שאדוק היה באינדונזיה ומשם הביא עמו כמה פירות פומלה הוא שמר את החרצנים וכשהגיע לג'מייקה הנביט את החרצנים וגידל כמה עצי פומלה (ועד היום אחד השמות באנגלית לפומלה' זה 'שאדוק' על שם הקפטן חובב ההדרים), בהמשך ביצע הכלאה בין הפומלות שלו לתפוז המקומי והתוצאה פרי מוזר – גדול כפומלה מבחוץ אך הבשר שלו מזכיר את התפוז והטעם הוא שילוב חמוץ מתוק בין הפירות.
הפרי המוזר שקפטן שאדוק יצר הוא כנראה האב הקדמון של כל האשכוליות וכבר ב-1750 מוצאים אזכורים שלו (במשך כמה עשרות שנים הפרי היה ידוע בשם 'הפרי האסור'), הטעם הייחודי של הפרי והעובדה שהיה גדול יחסית הפכו אותו למאוד פופולרי ובתחילת המאה ה-19 כבר היו מטעי אשכוליות נפוצים בארצות הברית (ספציפית באזור פלורידה) וגם באירופה קמו לפרי אוהדים, שבשלב הזה כבר נודע בשם השגור היום – Grapefruit.
האשכולית עשירה בוויטמינים ונוגדי חמצון אחרים, אך צריך לזכור שיש בה גם אנזימים שמעכבים פירוק חומרים מסוימים שעלולים ליצור תגובה בעייתית (ואפילו מסוכנת) עם לא מעט תרופות נפוצות – לכן אם אתם נוטלים תרופה באופן קבוע (או זמני) ודאו שאין סכנה של תגובת נגד לפני שאתם אוכלים (או שותים אשכולית).
בכל מקרה לאשכולית יש טעם ייחודי מעודן שהפך אותה לפרי מאוד פופולרי במטבח המערבי. האשכולית שאנחנו מציגים פה היום היא אשכולית יותר מיוחדת משום שמדובר במה שמכונה בשפה העממית 'אשכולית אדומה'. בפועל הכינוי הזה מתייחס למספר זני אשכוליות שבשר הפרי שלהם אדום או ולא צהוב או ורדרד. תכף אסביר מה היתרונות של זה, אבל לפני זה נשאלת השאלה: איך זה קרה? האם מישהו תכנן אשכולית אדומה? לא בדיוק.
בשנת 1929 גילה פרדסן בטקסס שאחד העצים במטע האשכוליות שלו נותן פירות עם בשר אדום. מאיפה זה בא? באותו עץ אראה מוטציה שגרמה לה לייצר כמויות גדולות של פיגמנט בשם ליקופן. הליקופן לא רק נתן לבשר הפרי צבע ייחודי, אלא גם עידן את טעמו והפך את האשכולית האדומה ליותר מתוקה. אותו חקלאי טקסני הבין את ההזדמנות ופשוט נטל ייחורים מהעץ הזה ושכפל אותו.
כיום יש זנים רבים של אשכוליות אדומות, כולם מבוססים על המוטציה המוצלחת הזו. היום אנחנו גם יודעים שליקופן הוא נוגד חמצון חיוני וזה גם הופך את האשכולית האדומה לעוד יותר מזינה ובריאה – פצצה של נוגדי חמצון.
